תקן ישראלי 107 (ת"י 107) הוא התקן הרשמי והמחייב המגדיר את המפרט הטכני עבור סולר (גזואיל) המיועד למנועי דיזל. מטרתו העיקרית של התקן היא להבטיח שכל סולר לתחבורה הנמכר בישראל יהיה באיכות גבוהה שתשמור על תקינות המנוע ותצמצם את זיהום האוויר.
עבור בעלי ציי רכב ומנהלי לוגיסטיקה, הבנת התקן היא קריטית בתהליך של אספקת סולר. שימוש בדלק שאינו עומד בתקן 107 עלול להוביל לסתימות במזרקים, הצטברות משקעים במערכת הדלק ונזקים ארוכי טווח למנוע.
הדגש המרכזי בתקן 107 הוא על ריכוז גופרית נמוך במיוחד, מה שהופך את הסולר לידידותי יותר לסביבה ומפחית קורוזיה במנוע.
שאלות ותשובות בנושא תקן 107
שאלה: האם כל סולר שנמכר בתחנות דלק עומד בתקן 107?
תשובה: כן, על פי החוק בישראל, כל סולר המיועד לכלי תחבורה חייב לעמוד בדרישות ת"י 107. חברות הדלק והספקים המורשים נמצאים תחת פיקוח קפדני של משרד האנרגיה.
שאלה: מה קורה אם משתמשים בסולר שאינו תקני?
תשובה: שימוש בסולר שאינו עומד בתקן עלול לגרום לעלייה בצריכת הדלק, לירידה בהספק המנוע, ובמקרים חמורים להרס של מערכת ה-Common Rail (מסילה משותפת) הנפוצה ברכבי דיזל חדישים.
שאלה: האם יש הבדל בין סולר לתחבורה לבין סולר להסקה?
תשובה: בהחלט. סולר להסקה אינו חייב לעמוד בכל הדרישות המחמירות של תקן 107 (כמו רמת צטאן או ניקיון ספציפי למזרקים). לכן, חל איסור מוחלט להשתמש בסולר להסקה עבור רכבים או גנרטורים מודרניים.
